נֹעַם אָהַב לִבְנוֹת. קֻבִּיּוֹת, לֵגוֹ, אֲפִלּוּ קֻפְסָאוֹת שֶׁל דְּגָנִים – כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיד אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי.
יוֹם אֶחָד, הוּא בָּנָה מִגְדָּל עֲנָק. גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵהַשֻּׁלְחָן, כִּמְעַט נוֹגֵעַ בַּתִּקְרָה.
הוּא עָמַד וְהִבִּיט בּוֹ בְּגַאֲוָה, כְּאִלּוּ בָּנָה אַרְמוֹן אֲמִתִּי.
וְאָז… מָיָה, אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה, רָצָה לְיָדוֹ. הִיא לֹא רָאֲתָה אֶת הַמִּגְדָּל.
וּבְטָעוּת, עִם הַיָּד שֶׁלָּהּ – טֶרֶרֶרֶרֶם! הַכֹּל נָפַל.
נֹעַם הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ מִתְפּוֹצֵץ לוֹ בַּלֵּב.
הוּא לֹא רָאָה יוֹתֵר אֶת מָיָה. הוּא רָאָה רַק שְׁבָרִים וְקֻבִּיּוֹת מְפֻזָּרוֹת.
בַּבֶּטֶן שֶׁלּוֹ הִסְתּוֹבֵב עִגּוּל כּוֹעֵס, לוֹחֵץ, חַם.
הוּא רָצָה לִצְעֹק וְלִבְכּוֹת.
אֲבָל פִּתְאוֹם, הוּא כֵּן רָאָה אֶת מָיָה.
קְטַנָּה, עוֹמֶדֶת בַּצַּד, מְכֻוֶּצֶת. מָיָה לֹא עָשְׂתָה בְּכַוָּנָה.
הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ בִּקְּשׁוּ סְלִיחָה בְּלִי מִלִּים.
נֹעַם לָקַח נְשִׁימָה.
הוּא הִסְתַּכֵּל שׁוּב עַל הַקֻּבִּיּוֹת. הֵן עֲדַיִן פֹּה.
הוּא יָכוֹל לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ – וְאוּלַי אֲפִלּוּ… בְּיַחַד.
אָז הוּא לָקַח אֶת הַקֻּבִּיָּה הָאֲדֻמָּה, הָאֲהוּבָה עָלָיו, וְהוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְמָיָה.
"בּוֹאִי נִבְנֶה מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ," אָמַר.
וְאָז קָרָה מַשֶּׁהוּ מוּזָר בַּבֶּטֶן.
הָעִגּוּל הַחַם הִסְתּוֹבֵב, הִתְכַּוֵּץ, וְהָפַךְ לְעִגּוּל אַחֵר – עִגּוּל רַךְ, קַלִּיל, שֶׁקָּפַץ בִּפְנִים כְּמוֹ בָּלוֹן.
נֹעַם צָחַק. מָיָה צָחֲקָה.
וְהֵם בָּנוּ מִגְדָּל חָדָשׁ – עִם חִיּוּךְ וְהַרְבֵּה יוֹתֵר שִׂמְחָה.
נֹעַם גִּלָּה שֶׁהַשִּׂמְחָה, הִיא לֹא רַק לִצְחֹק.
הִיא לִבְחֹר לִהְיוֹת יַחַד. לִבְחֹר בְּטוּב.
וְהִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר חֲזָקָה מִכַּעַס.