רוּתִי הָיְתָה יַלְדָּה סַקְרָנִית, עִם תְּלִיֵּי שֵׂעָר וְעֵינַיִם מְבַרְקוֹת.
הִיא אוֹהֶבֶת לְהִתְחַפֵּשׂ, לְשַׂחֵק בַּגִּינָּה וּלְצַיֵּר עִם גְּבִינָה צְהוּבָּה בְּצַד.
אֲבָל הָיְתָה לָהּ תַּחְפּוֹשֶׂת אַחַת שֶׁהִיא מְאוֹד רָצְתָה לִלְבֹּשׁ – תַּחְפּוֹשֶׂת שֶׁל גִּבּוֹרָה גְּדוֹלָה עִם מִסְפָּרִים עַל הַגַּב.
"אֲבָל הַתַּחְפּוֹשֶׂת הַזֹּאת נִתֶּנֶת רַק לִילָדוֹת שֶׁלֹּא שָׁמוֹת טִיטוּל", אָמְרָה לָהּ אִמָּא.
רוּתִי שָׁקְלָה וְחָשְׁבָה, הִבִּיטָה בַּסֵּיר הַקָּטָן שֶׁבַּחֶדֶר, וְאָמְרָה:
"אָז אֲנִי אַתְאַמֵּן, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה שֶׁלִּי!"
וּבַיָּמִים הַבָּאִים, רוּתִי נִסְתָּה וְנִסְתָּה לִיד הַסֵּיר, נִסְתָּה וְהִצְלִיחָה.
כָּל פַּעַם שֶׁהִתְשַׁמְּשָׁה בַּסֵּיר – הִיא קִבְּלָה כּוֹכָב זָהוֹב עַל הַכֶּתֶף.
וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ, הַתַּחְפּוֹשֶׂת הָיְתָה שֶׁלָּה.
רוּתִי עָמְדָה גֵּאָה לִפְנֵי הַמַּרְאָה וְלָחֲשָׁה לְעַצְמָהּ:
"עַכְשָׁו אֲנִי גִּבּוֹרָה גְּדוֹלָה – בְּלִי טִיטוּל!"
